שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 36

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 36

מיום ראשון, 22 במאי 2022, כ"א באייר תשפ"ב

נוכחים:

- אלי ברכה

- ראש המועצה

- מר מאיר דור

- שפיים, סגן ראש המועצה

- מר גיל בן יקר

- רשפון

- גב' אורלי עמיר

- בני ציון

- מר פבלו לם

- תל יצחק

- מר שוקי ארליך

- ארסוף

- גב' צילי סלע

- בית יהושע

- גב' מירב קורן

- בצרה

- מר בן הטה

- גליל ים

- גב' תמנה שמאלי

- אודים

- מר אנדי וולף

- חרוצים

- מר שרון רומם

- כפר נטר

נעדרו:

- מר ברק בן אריה

- געש

- מר רון רותם

- מר דני מנהיים

- תחום עודף

משתתפים:

- גב' הילה טרייבר

- מנכ"לית

- גב' רעות חזן

- ע. מזכ"ל

- אדריכל גבי פל

- מהנדס הועדה

- עו"ד עדי סדינסקי

- יועמ"ש

- גב' מירב סובול

- מנהלת תפעול

- גב' אולגה ששקיס

- גזברית המועצה

- גב' אורלי רזניקוב

- מבקרת המועצה

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקולים

3

2. תב"רים

5

3. משלחת נוער לגרמניה

21

4. ועדת שמות – הסרת שמות רחובות בבצרה

29

5. ועדת תמיכות 2022

33

-המליאה נפתחה-

1. אישור פרוטוקולים

הילה טרייבר [מנכ"ל]: פרוטוקולים, שרון, לא ראיתי את ההערות אבל הבנתי שיש, אז אפשר, אני לא ראיתי אותם.

שרון רותם: אני אסביר לגבי פרוטוקול 33, זה לא שהמועצה הצטרפה לערעור של גזית, על התב"ע לבית שלישי במשק גזית בכפר נטר, הוועדה המחוזית זכתה את התב"ע שלהם אז המליאה אישרה למועצה להשתמש בזכות שלהם לערער לארצי. המועצה היא זו שמערערת ולא מצטרפת.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, הוא גם ערער.

שרון רותם: אין לו סמכות.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: יש לו, לו יש סמכות לערער בכל מקרה. הוא ערער, העניין הוא שהערעור שלו היה אפשר להגיד לו, לא לקבל את הערעור וכשהמועצה מערערת יש לה מה שנקרא ערר בזכות ולכן את הערר של המועצה בוודאות הם מקבלים.

שרון רותם: אני הבנתי שהם לא יכולים-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לדון בו. הוא הגיש, הוא בעצמו הגיש ערר, הוא פשוט פחד שאת הערר שלו ידחו ולכן הוא פנה למועצה לבקש שתערור גם כערר בזכות, זאת הייתה יוזמה שלו, לא שלנו ואנחנו הסכמנו לערער לא למקרה שלו דרך אגב, על העקרוני של מדיניות בבית שלישי. לא, על העקרוני שהוועדה המחוזית מצד אחד לא מסכימה, לא מקדמת את התוכנית שלנו ומצד שני, לא נותנת לתושבים להגיש איזה פרטני. זה היה הערעור שלנו אבל הוא ערער והוא פשוט פחד שזה לא יקבלו את הערעור שלו.

אלי ברכה [ראש המועצה]: יכלו גם להגיד לנו כן? כי חייבים להגיד לנו כן ולדחות את הערעור שלו?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן, הוא רצה שהנושא יעלה לערעור על הזה של הוועדה המחוזית.

שרון רותם: זה ערעור בזכות אבל עדיין-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: תמיד יש לך זכות לערער, כאילו לארצית, העניין הוא שאם אתה בן אדם פרטי, הם לא חייבים לדון בזה.

שרון רותם: לא חייבים לקבל?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן.

שרון רותם: הבנתי, בסדר.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: בסדר, זה היה ההסבר. אז אפשר לאשר את הפרוטוקולים?

החלטה

פרוטוקול מס' 33 אושר.

אושר פה אחד

החלטה

פרוטוקול מס' 33 אושר.

אושר פה אחד

2. תב"רים

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אוקיי. תב"רים, יש בעצם שני תב"רים. תב"ר אחד זה שיפוצי קיץ, מגיע הקיץ וזה בעיקר שיפוצים בבתי הספר ובגנים. כרגע התחלנו לאסוף זה, זה פה תיקון של גג, שם תיקון של טיח, פה שירותים, מדרכות. זה אנחנו, אני מאשרת בגלל שלוקח לנו חודשיים לאשר תב"ר, אז אנחנו מאשרים 500,000 ש"ח כל שנה מאשרים 600 וזה נגמר עד, בסוף השנה אנחנו, 500,000 ש"ח כשיהיה תכנית השיפוצים אנחנו נגיש אותה כי כרגע הוא רק התחיל, יש לי רק בבית ספר אחד, ונגיש אותה עוד פעם אליכם אבל בינתיים התב"ר ירוץ במשרד הפנים כי זה חודשיים-שלושה לאישור.

אורלי עמיר: למה זה 650 ולא 500?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אה היא לקחה תב"ר מתב"ר חובב כי יש לנו, בתוך שיפוצי הקיץ אנחנו רוצים לשפץ מקלט בבית ספר חובב, הכסף היה בתב"ר, אתם רואים זה הקטנה של התב"ר של תכנון הכיתות בספרייה ובבית ספר חובב אז לקחנו משם את הכסף לשפץ את המקלט, זה כאילו שני תב"רים, אחד הקטנה ואחד הוספנו אותנו לפה, זה 500 ועוד ה- 150 של המקלט הזה.

אורלי עמיר: יש לי עוד שאלה אחת. האמת שזה כתוב מאוד מבלבל.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אני אגיד לכם מה, זה כתוב ככה, אוקיי זה אני בלבלתי זה 650,000 ש"ח שמתוכם, 150,000 ש"ח הולך לשיפוץ מקלט בבית ספר חובב.

אורלי עמיר: אז למה זה לא היה תחת עדכון.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כי הקטנו את התב"ר הזה כי זה תב"ר תכנון, את רואה זה לא תב"ר לביצוע, אי אפשר לעשות שם כלום. זה כסף שהיה שם לתכנון שלא השתמשנו בו, עדכנו את התב"ר הזה, הורדנו אותו ב- 150,000 ש"ח ולקחנו את הכסף הזה למקלט בבית ספר חובב.

פבלו לם: אבל הוא עדיין קיים?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, הוא כבר, אין בו כלום יותר, הוא תב"ר שעכשיו ייסגר.

צילי סלע: לא, מה פתאום יש שם 485.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, אין תכנון, תקשיבו הספריות בבית ספר גמור, גמור. זה הקטנת תב"ר את רואה, אין אישור תב"ר. ה- 485 זה מה שעלה. נכון כי היה שם תב"ר של 485 + 150 לתכנון. גמרנו את התכנון ב- 485, לא צריך יותר. נשארה שם יתרה של עוד 150,000 ש"ח שאנחנו מקטינים את התב"ר הזה, אז לא נשאר שם 485. עכשיו, אחרי שנעביר את זה אז אולגה תעשה סגירה של תב"רים ותביא אותם.

אורלי עמיר: אפשר אולי לפרוטוקול עכשיו בצורה קצת יותר ברורה, ממה שכתוב בטבלה הזאת? כי זה ממש לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, אנחנו מה שאנחנו נכתוב-

שרון רותם: אי אפשר להבין את זה.

אורלי עמיר: ממש אי אפשר להבין, או לתקן את הטבלה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, אי אפשר לתקן את הטבלה. מה שצריך לכתוב זה להוסיף שורה שאומר, תב"ר תכנון לבית ספר חובב ייסגר לאחר, זה הכל כי בעצם אין בו שימוש יותר, זה לא עוד כסף.

שרון רותם: שנייה בעברית, בתב"ר של חובב יש כרגע יתרה של 150 ואם מורידים אותה אפשר לסגור אותו?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: בדיוק.

מדברים ביחד- לא ברור.

צילי סלע: זה לא נראה ככה מהטבלה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: בסדר, אז תורידו את התקציב לאישור 485, זה כאילו תקציב קיים, לא מאשרים 485, מאשרים הקטנה, בגלל זה כתוב מהות השינוי הקטנה ולא אישור.

אורלי עמיר: אז במקורות מימון צריך לכתוב 150 מ- תב"ר, 772-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, אורלי, זה לא משנה, זה עדיין קרנות מועצה. הטבלה הזאת הולכת למשרד הפנים, הכל מקרנות מועצה. מקורות המימון הם קרנות מועצה ולכם אני אומרת, מקורות המימון הם קרנות מועצה. תכל'ס הייתי יכולה גם לא להביא את העדכון תב"ר הזה בכלל, לתת 150 משם, להשאיר אותו בתב"ר ואחר כך לסגור אותו.

אורלי עמיר: אז למה הבאת?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כי רוצה להראות לכם שאני, 150,000 ש"ח מתוך הכסף זה לא כסף חדש.

מאיר דור: זה מה שנשאר מהספרייה של קופת-

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אז כיתות וספרייה, 485.

פבלו לם: מה היקף הפרויקט?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: הפרויקט נגמר, זה היה 3 מיליון שקל, זה כבר נגמר מזמן. הפרויקט נגמר.

פבלו לם: מה היעד, מה ההיקף הכספי שלו?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: הפרויקט של תכנון בית ספר חובב, עלה משהו בסביבות 3-4 מיליון שקל, משהו כזה.

פבלו לם: והבר 85 זה התכנון?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן.

פבלו לם: כמה זה, זה 15%.

שרון רותם: אבל נשאר לנו שם כסף-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן, 15% על האדריכל והיועץ חשמל והפיקוח. כל מה שקשור לתכנון בזה. עכשיו זה תב"ר של תכנון, אי אפשר לעשות משם ביצוע. הייתי יכולה גם לא להביא עכשיו, להגיד אם היה פה ביצוע בחובב, היינו יכולים להמשיך לעשות משם את המקלט. אבל הקטנו אותו כי זה רק תכנון, נשאר שם 485, לא משתמשים יותר.

שרון רותם: אנחנו חסכנו שם, היה בעיה עם הקבלן שעבד שם ואנחנו כיסחנו אותו בכסף.

מירב קורן: נשאר 150.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: באופן עקרוני, מביאים לפה לסגירה. מביאים לפה לסגירה ומחזירים את ה- 150,000 ש"ח לקרנות המועצה, לא למקורות מימון. תמיד לקרנות המועצה, כי משם את מממנת. הקטנה מהמילה להקטין, קטן. הקטנת את התב"ר, היה 650, הקטנת אותו ל-485. את מקטינה את התב"ר.

מדברים ביחד- לא ברור.

צילי סלע: אם היו עדיין באמצע העבודה, אז היה להם תקציב של 635 והם רצו להקטין אותו להגיע ל- 485 וזה הקטנה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, אורלי תקשיבו, תב"ר זה הקטנה כי בסוף התב"ר הזה, כי בסוף שיבוא המבקר הוא יראה תב"ר על 485, התב"ר לא נעלם. כשהוא יעשה בדיקה, יהיה התב"ר על 485 ולכן זה הקטנה של תב"ר שהיה של 600 ומשהו ל- 485. זה הקטנה.

מדברים ביחד- לא ברור.

שוקי ארליך: יש לי הצעה. למה שלא נקים וועדה, לא פורמלית של משרד הפנים וזה, שלנו, שהיא תעסוק באמת ושהיא תשאל, הרי כולנו שואלים פחות או יותר אותן שאלות בצדק, רוצים להבין יותר, זה אפשר וברגע ש-

אלי ברכה [ראש המועצה]: אתה סומך על הוועדה?

שוקי ארליך: כן, עזוב, בוא נשאל את המליאה, זה המשפט הבא שרציתי לומר, תדעו שתת וועדה שלנו הסתכלה, אני-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אבל שוקי, מה זה תת וועדה, שיפוצי קיץ, רגע, רגע אבל שיפוצי קיץ, עכשיו העברתי, וואלה מאי, אמרתי לך אין לי להעביר תב"ר כי ייקח לי עכשיו שלושה חודשים לאשר אותו במליאה, לא במליאה במשרד הפנים. מה אתה, התב"ר הזה-

שוקי ארליך: וועדה של 3 איש שיושבת איתך אפילו בטלפון ומדברת ואת מקבלת גיבוי גם, זה עוזר לך.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אין בעיה, אנחנו לא צריכים את הוועדות הסטטוטוריות.

מאיר דור: אני מזכיר לך, לפני שלושת רבעי השנה, וועדת מכרזים הביאה איזה הצעה שעברה בוועדת המכרזים וכאן אמרו מה פתאום, וועדת מכרזים יחליטו על הדבר הזה.

שוקי ארליך: אתה רוצה להיות בוועדה, אתה בוועדה?

אלי ברכה [ראש המועצה]: אין לי בעיה, אני לא מפחד מזה.

שוקי ארליך: מי עוד בוועדה? (צוחק)

אלי ברכה [ראש המועצה]: וועדת תב"רים שנקים עכשיו.

מדברים ביחד- לא ברור.

צילי סלע: 500,000, איזה קוביות גדולות יש, זה לא ... אבל אני רוצה מספר.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אין קוביות גדולות, יש גיזום בדרך כלל שהוא עולה משהו בסביבות 100,000 ש"ח, שזה הכנה לקיץ ויש פה לתקן מדרכה ופה לתקן.

צילי סלע: אין פרויקטים גדולים?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא.

צילי סלע: מכבי אש, כל הסיפור הזה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, זה בתב"ר בנפרד. זה שיפוצי קיץ על כפר נטר, על ויצמן, גנים בכפר נטר. גנים, יסודיים ותיכון.

צילי סלע: אה, כן תיכון?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן, אבל לא גדולים. דברים שצריך לשפץ.

מאיר דור: צילי, תיקחי מה- 450 קחי איזה 3 או כל אחד 100-150,000, נגמר הכסף. מה... זה לא איזה, 150,000 בבית ספר ויצמן, 50 ילד בבית ספר חובב. מה זה 450?

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: תכניות תנועה. תב"ר של 100,000 ש"ח, כל פעם שמגיעה למועצה תכנית בינוי או תכנית תב"ע שקשורה לתכניות תנועה, בעצם אין לנו מישהו שבודק את זה. גבי מהנדס הוועדה, לא יודע, לא מומחה בבדיקת תכניות תנועה. אנחנו רוצים, צריכים, להוציא את זה החוצה. היקף תכניות התנועה שיוציא, תב"עות, תכניות בינוי, דברים שקשורים, נגיד סתם מישהו באזור תעשייה אשדר בונה משהו מסוים במגרש שלו ומסמן את התנועה, אנחנו צריכים לבדוק את התכניות האלה. אנחנו, עוד אין לנו יועץ לזה, אבל אנחנו נלך להליך של מישהו שהוא יהיה זה שבודק את כל תכניות התנועה במועצה. של כל המקומות, יישוב מגיש תכנית תנועה אבל הוא בודק את הצד של המועצה בהיבט הזה, כי את עושה תכנית לוקחת מישהו. אנחנו כאילו הבקרה לתוכנית תנועה הזאתי.

מאיר דור: זה גישה חדשה של משטרת ישראל?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, זה לא, זה אפילו לא בוועדות תנועה, לוועדות תנועה גם יש לנו. זה בשלב ההיתרים. זה בדיוק העניין, זה לא בוועדת בתמרור, בוועדת תמרור יש לנו.

צילי סלע: על איזה תכניות זה תכנית תנועה?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: רגע, יש לי 4 שאלות במקביל. יש וועדת תמרור, זה ועדה שהתוכנית מגיעה אחרי שכבר אושרה התב"ע וזה רק לסימון תמרורים זה זה זה. כל הדבר הזה וזה המשטרה חייבה אותנו ... יש לנו, היקף ההתקשרות שלו היא עד 30,000 שקל בשנה, זה וועדות תנועה. חוץ מזה יש בוועדה לתכנון ובנייה שמגיעה תכנית בינוי או היתר או משהו כזה, שלפני שאתה נותן את ההיתר, לפני שמגיע לסימון של התמרור, צריך מישהו שיבדוק את התנועה.

פבלו לם: זה תקציב שנתי במועצה?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן.

צילי סלע: אז אני רוצה לשאול שאלה.

בן הטה: מישהו מחייב את המועצה לקחת אדם כזה?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, בוועדות תנועה כן, בוועדה-

אורלי עמיר: ומה היה עד עכשיו?

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אף אחד, לא נבדק ואם תלכי לאשדר, לאזור תעסוקה. ירדן היה מאשר ככה, לא הוא לא היה מאשר, הוא היה לוקח את יועץ התנועה של הוועד המקומי או של האגודה ומה שהיא אמרה זה היה בסדר. מה שלא בסדר זה שזה המון פעמים שאחר כך אנחנו נתקעים עם בעיות תנועה, כי כל אחד-

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, וועדת תנועה היא לתמרור, ברגע שכבר אישרתי את הכניסה לתכנית ממקום מסוים, אני אתן לך דוגמה.

אורלי עמיר: אבל אמרת שיש וועדת תנועה ו-וועדת תמרור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, זה לא מה שאמרתי. קשה לי להסביר. אמרתי שיש וועדת תמרור שהיא מדברת על כשאת מגיעה לזה, וועדת תמרור מציבה תמרורים, סימנים כאלה.

דובר: חייב את זה, חייב את זה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: זה וועדת תמרור. וועדת התמרור זאת וועדת התנועה. בסדר, אותו דבר, אותו דבר. יש תכניות תנועה שמגיעות לוועדה בנושא של כשמגיעים עם התב"ע, את זה עד עכשיו מה שהיה קורה, נגיד סתם יזם פרטי באשדר היה מגיש לשטח שלו תכנית תנועה, היינו מאשרים כמו שהמהנדס שלו אישר את זה. זה לא עובד מספיק טוב כי אנחנו רואים את זה אחר כך, היה לנו דוגמה במפעל הבטון.

אלי ברכה [ראש המועצה]: מפעל הבטון, מפא"ת למשל, מפא"ת יגישו תכנית תנועה עכשיו, תכנית תנועה שלהם, משאיות נכנסות יוצאות.

מדברים ביחד- לא ברור.

אלי ברכה [ראש המועצה]: כמות משאיות, זוויות תנועה, כל מיני.

צילי סלע: מה תכולת העבודה?

אורלי עמיר: זה מפריע שם? זה לא כזה מפריע.

אלי ברכה [ראש המועצה]: יכול להיות שכן. יכול להיות שכן, את תרצי לצאת והמשאיות יצאו לך לתוך הכביש. יכול להפריע.

דובר: יכול להיות שתגלי שאין מספיק חנייה-

מאיר דור: באשדר שפירא מפריע.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: בין 15-20 שעות בחודש.

מדברים ביחד- לא ברור.

צילי סלע: שניה, מגיעה לי תשובה ועוד לא שאלתי את השאלה. מה התכולה שלו, לא מבחינת כמות אוקיי, מה הבן אדם הזה אמור לעשות? סתם להסדיר את הכביש.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, לא צילי, את לא שמעת מה אמרתי, היישוב מגיש יועץ תנועה, היישוב מגיש, בתוך התב"ע יש נספח תנועה. מישהו צריך לדעת לפתוח את הנספח תנועה שהגיש היישוב ולדעת לקרוא אותו.

אורלי עמיר: זה רק תכניות שמגיעות ומישהו שבודק רק את התכניות.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא בהיתרים, בתכניות בינוי ובתב"עות. גבי מעריך את זה ממה שעד עכשיו היו לו, בין 15-20 שעות בחודש. אני אגיד לך איפה זה כן בהיתרים, מה גבי אומר זה לא רק היתרים ולא תמיד לא היתרים, כי אם יש היתר לאזור תעסוקה אז הוא כן יביא תכנית תנועה. אם יש היתר לחוות שרתים ויש שם נספח תנועה, הוא כן יבדוק את ההיתר הזה. לא מדובר על כל בית בהרחבה, כי אז אתה בכלל לא צריך להגיש יועץ תנועה אבל במקומות שאנחנו מבקשים לראות תכנון תנועה רחב, אנחנו צריכים שמישהו ידע לקרוא או להעיר על מה שכתב יועץ התנועה הזה. זה לא פר תכנית, אני יכולה אבל אז אני צריכה לבוא אלייך לתב"ר לפני כל היתר.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: יש לו 100,000 ש"ח-

אלי ברכה [ראש המועצה]: צריך להגיע לכל יישוב.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אני מאשרת 100,000 ש"ח, אני לא משלמת לו. רגע, אורלי אני לא אשלם לו אם הוא לא יעשה את ה- 15 שעות. אם אני עושה ריטיינר שאומרת שההיקף הוא בין 15-20 שעות, יכול להיות שיהיה בחודשים מסוימים 30 ובחלק 8. אם נראה שזה רק 8, נשלם לו פר שעה. 4

פבלו לם: זה אישור תב"ר של 100,000 ש"ח לצורך המטרה הזאת, נקודה. מה קורה אם זה נגמר לפני הזמן?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: נכון. אני עונה, אם זה נגמר לפני הזמן אז אני אביא פירוט על מה זה הלך, למה הוציאו יותר.

פבלו לם: אבל אין לו כרגע, זה לא מכרז שאנחנו יודעים לקבל אותו, זה מהתב"ר.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, תראו אם היה לי פרויקט ספציפי, לדוגמה שאני צריכה יועץ תנועה לתכנית כוללנית אז אני מביאה תב"ר ספציפי. פה, זה ongoing ומידי פעם הוא צריך ופעם לא.

שוקי ארליך: יש עוד יועצים?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, יש יועץ ביוב לחברת תשתיות ביוב ליום אחד בשבוע שעובד בריטיינר וזהו, אבל אין עוד. לא כאילו לכל נושא תשתיות ביוב, יש יועץ ביוב. הוא לא תב"רי, הוא יוצא מהכסף של אגרת הביוב והוא מתוקצב בתקציב שוטף, לא כ- תב"ר. טוב אז התב"רים מאושרים, בכפוף להערה על ההקטנה.

החלטה

אושרו התב"רים בכפוף להערה על ההקטנה.

אושר פה אחד

החלטה

אושרו התב"רים בכפוף להערה על ההקטנה.

אושר פה אחד

3. משלחת נוער לגרמניה

משלחת נוער בגרמניה, הבאנו לפני כמה זמן לאישור את הנושא של ערים תאומות עם גרמניה. אנחנו מנסים-

צילי סלע: חשבנו שזה מת.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: למה?

צילי סלע: לא שמענו כלום.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אז רגע, כי לקח זמן. קודם כל, אני אגיד לך מה ניסינו לעשות, רעות עבדה קשה גם מול הגרמנים וגם בכלל כדי לנסות להשיג את התקציב מהם כמה שיותר גדול, כי כל הזמן אמרנו לנו אנחנו מסכנים אין לנו כסף, אין לנו כסף, אין כסף. הצלחנו להביא משהו בסביבות 30,000 ש"ח מהגרמנים. 8,000 יורו הצלחנו להביא, בסדר? אז ניסינו למצוא פה בארץ עוד מקומות, רעות הפכה את הזה, אין אף אחד, אלי פנה למי שהוא מכיר, אין. יש פה שני אישורים, אחד, אישרנו את הערים התאומות. אנחנו רוצים לעשות שני דברים, אחד הנוער שלנו נוסע לשם באוגוסט והם באים לפה ביולי. זאת אומרת, אנחנו נארח אותם פה ואנחנו נוסעים להתארח שם. 10 ילדים, כיתות ט' ו- י'. עשינו כך, רצינו לראות אם בכלל יש לזה היענות. דגן הוציא פרסום לנוער, אמר לו, בינתיים נרשמו 8 ילדים, זה הכל ושרון שלח את זה נכון? שרון, במליאה, את הפרסום.

שרון רותם: כן.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אוקיי, לא זה כיתות, מסיימים כיתות י' או י"א. רוצים להכיר בני נוער מגרמניה, זה הזה.

אלי ברכה [ראש המועצה]: חבר'ה, המוטיב קודם כל זה לא איזה מוטיב יהודי עכשיו, ניצולי שואה.

צילי סלע: היה איזה החלפת תלמידים עם גרמניה לפני כמה שנים, אני זוכרת.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, היה בבית ספר וגם הדור של גיא ורועי נסעו לגרמניה עם אליעד אבל לא על אותו נושא. נכון, אבל זה לא אותו דבר. זה היה של המועצה אבל זה לא היה עיר תאומה, זה לא היה כלום, זה היה פרויקט נקודתי של איזה ארגון וזה היה על יהדות, הם בכלל לא בזה. עכשיו מה שקורה, זה דגן והנציגה של הגרמנים, אסתר. בעצם דגן, מנהל מחלקת נוער, בונים את התוכנית ואת הכיוון על מה רוצים ללכת או שזה יהיה קיימות ואיכות סביבה בין שתי הערים של נוער ואז נזמין גם את-

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: בגלל זה, זה בלון ניסוי, למה? שנדע בדיוק על איזה תחום הולכים, גם הילדים שקשורים לתחום הזה, נדע לאן להירשם. יש קיימות, מנהיגות, יש כל מיני דברים, יש היום 3 קבוצות של מנהיגות שעובדים בנוער, כמעט לכל גיל יש שגרירים צעירים, יש הללויה, יש דילן.

תמנה שמאלי: למה דווקא גרמניה, סליחה?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, הם פנו אלינו לבקש ערים תאומות.

מדברים ביחד- לא ברור.

תמנה שמאלי: אני מבינה שהם פנו אליכם אבל אם הנושא הזה מעניין, למה אין פנייה יזומה למקום שאנחנו-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אנחנו לא, זה לא באמת ברמה, מה זה מעניין, אנחנו לא נלך עכשיו לפנות לעולם לחפש עיר תאומה. יש מקום בארץ שמחבר בין מקומות בגרמניה למקומות בארץ שרוצים להיות. הם פנו אלינו, אני לא אתחיל עכשיו, גם בגדול, אם את שואלת אותי אם אני צריכה עוד ערים תאומות, לא.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: מתוך התקציב של מחלקת נוער, לא כתוספת תקציב, יוצא בערך 70,000 ש"ח לפרויקט הזה שאומר אירוח פה, נסיעה לביקור פורמלי כולל ביקור לפני זה של כנראה, אלי, רעות ודגן לזה, נראה עוד מי יכול להיות יצטרף. להבין לאן נוסעים, נראה עוד כאילו, בין 3-4 אנשים מפה, לראות לאן נוסעים ואז החלפה של משלחת נוער.

אלי ברכה [ראש המועצה]: זה אזור תעשייתי גם דרך אגב, יכול להיות שאפשר לראות שם דברים אולי.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: הנסיעה הקרובה אנחנו רוצים לעשות, את הנסיעה של כאילו הנהלת מועצה, אנחנו רוצים לעשות באמצע יוני, הם אמורים לבוא לפה ביולי והילדים שלנו לנסוע לשם באוגוסט. הם פה בין התאריכים, 30.7-7.8 והילדים שלנו נוסעים בין התאריכים, 14-21.8.

צילי סלע: למה אנחנו הולכים, כאקט ראשון, בערים תאומות על הקטע של הנוער? אני רגע אסביר שנייה. דווקא מדובר כאן על קיימות וזה ואני חושבת לעצמי, יש כל כך הרבה מה לעשות ברמת מועצה בנושא של קיימות וללמוד מה עושים במקומות אחרים. לשלוח ילד ללמוד את זה, זה נראה לי בזבוז. אני חושבת ואני לא-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, צילי אני אגיד לך למה התחלנו עם הנוער. התחלנו עם הנוער בגללם, הם רצו להתחיל עם נוער. אנחנו אמרנו ניסע לשם, נבין שיתופי פעולה, נבין מה קורה שם. בגדול, הכי קל, בשביל ההתחלה, לארגן נוער. יותר קל מאשר לארגן קבוצת מבוגרים. רגע, זה לא בזבוז כי אני דרך אגב, עוד לא יודעת להגיד לך שאנחנו הולכים על קיימות. הם נתנו 4 נושאים, גם הם צריכים לבדוק את זה שם, יכול להיות שזה מנהיגות. תגידי לי מנהיגות גם בזבוז? יכול להיות אבל בשורה התחתונה כרגע אנחנו בונים, היא גם אחראית שם על נוער, אנחנו עושים את השיתוף על הנוער זה הדבר הכי קל. אם, אני דרך אגב, אם את שואלת בארץ כמעט ואין קבוצות מבוגרים שנוסעות לערים תאומות. למה? כי נורא קשה להוציא אנשים מבוגרים עכשיו לסיור בגרמניה עם מישהו אחר שאת לא מכירה, זה כבר לא בזה.

אורלי עמיר: הכי קל והכי מתחבר זה נוער.

שוקי ארליך: אם זה היה תעשייה או אפילו מהקיבוצים או מתעשיות דומות, זה לא מופרך.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אז כשיהיה לי, לא אבל-

אלי ברכה [ראש המועצה]: שאתה מוציא מתעשיות דומות, מהקיבוצים או מהמושבים לצורך העניין, אז אתה מתחיל להתעסק בכספי ארנונה שמציעות איש עסקים לזה.

צילי סלע: אבל זה לא מה שאני אומרת, להפך.

אלי ברכה [ראש המועצה]: לא, זה מה שהוא אמר, אני עונה לו, לא עונה לך.

צילי סלע: סבבה, אני מדברת על משהו פה ברמה-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אז אני אומרת לך צילי, יותר קל להתחיל מנוער, לראות בכלל מה זה.

אלי ברכה [ראש המועצה]: צילי, את מי את מוציאה באיכות סביבה?

צילי סלע: את רועי.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: נו אבל מה, הוא בכלל לא עדיין לא עובד שלנו, מה אותו אני אוציא? הוא אפילו לא יודע מה קורה פה עדיין. הוא עובד פה חודשיים.

צילי סלע: אבל ילדים שאת מוציאה אותם, הם עובדים כאן?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אבל צילי זה עולם אחר. אני צריכה שיבואו לפה קבוצה משם שהאנשים המבוגרים יארחו אותם כשהם כאן, בואי זה לסגור שבועיים או שלושה של בן אדם.

אורלי עמיר: זה גם מסורת שקיימת המון שנים.

אלי ברכה [ראש המועצה]: חבר'ה, אני מודה ומתוודה שאנחנו בעצמנו מתקשים עם המוטיב הזה, אם בכלל יש סיבה לנסוע, הם נורא רוצים, הם סביבה שהיא סביבה מוגנת, לא סביבה שבה אנחנו נכנסים לכל מיני עימותים מדיניים ופוליטיים וכן הלאה. חשבנו שאולי זה איזה צ'ופר מסוים שאפשר לתת עוד קצת אבל רצינו לצמצם את הצ'ופר הזה ולא להביא אותו בכל העלות פר ילד.

אורלי עמיר: אבל אפשר לקדם אג'נדות גם דרך בני נוער, זה לא...

אלי ברכה [ראש המועצה]: בדרך כלל, רוב המועצות זה מה שהן עושות, אנחנו בין הבודדים שאין לנו, יש כאלה שנוסעים ונוסעים.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: תראו, אני חייבת להגיד, יש תכנית דילר שהיא מאוד זה, ונורא רוצים להצטרף אליה והיא מאוד מצומצמת עם 20 ילדים, אנחנו מאפשרים עוד משהו. זה לא שההורים לא ישלמו כלום, הם גם משלמים, הם צריכים לשלוח את הילדים.

אורלי עמיר: ואיך נעשה את הבחירה של הילדים?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אנחנו נחליט קודם איזה תחום. כאילו אם נחליט שהולכים על קיימות, אז יהיה בקריטריונים כמה אתה פעיל ונראה גם כמה אנשים בכלל מעוניינים. זה בחופש-

דובר: לא נראה לנו בכלל שהילדים יישארו בארץ, לא צריך לנסוע.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: עוד דבר אחד, לנסוע באוגוסט בחוף השרון, זה לא שהילדים פה באמת, בדרך כלל אין פה ילדים באוגוסט, אין תושבים, באמת. אני לא צוחקת, אנחנו באוגוסט מנסים לעשות פעילויות, אין פה אנשים.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: תקשיבו אני חייבת להגיד משהו על תכניות הנוער שיש והמנהיגות וזה, באמת הנושא של שייכות, והנושא של זה שיש לכל ילד, כאילו שיש הרבה אלטרנטיבות לאן להתחבר, זה מאוד משמעותי ובגילאים האלה זה באמת, זה עושה, זה שיש לנו גם סדנה כזאת ב- ט' וגם ב- י' וגם ב- י"א, זה עושה את החיבור הזה.

אלי ברכה [ראש המועצה]: באמת, הם נורא רוצים, רואים את החיבור את הזה ולשמור אותו סוג של ניטרלי, לא משהו-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: היום כל קבוצות המנהיגות של חוף השרון, נסעו ל- ODT באריאל. באמת כאילו חיברו את מועצת נוער, ואת דילר ואת השגרירים. אז אנחנו באמת עובדים על נושא של נוער ומנהיגות, אי אפשר זה משמעותי. מפה ייצא הזה.

החלטה

לא צוינה החלטה

החלטה

לא צוינה החלטה

4. ועדת שמות – הסרת שמות רחובות בבצרה

הילה טרייבר [מנכ"ל]: טוב משהו מאוד מצחיק, וועדת שמות. אני ומאיר, חברי הוועדה, קיבלנו את בקשת בצרה להסיר שני שמות רחובות שלא קיימים בפועל, רחוב בצרה ורחוב רקפת. זהו.

אורלי עמיר: למה?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: עשינו בדיקה של מה קורה עם הנושא של השמות.

רעות חזן- ע. מזכ"ל: שלחנו לכל יישוב את הרחובות שקיימים ואז קיבלנו מה לא קיים.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: בצרה ביקשו להוריד, ברשימה מופיעים להם שני רחובות שבפועל אין, אז מורידים אותם זה הכל. אורלי, מה לגבי המספרים?

אורלי עמיר: לגבי המספרים, אני יודעת מה קורה אצלנו, לא במקומות אחרים. אצלנו זה פשוט קטסטרופה במיוחד, לא בהרחבה אלא אצלנו ברחוב שלנו. אין קשר, אני לא יודעת מה קרה שם, כל אחד בחר לעצמו מספר ושם שלט עם מספר, יש פעמיים 7, 7 אחד כאן, 7 השני אחרי 20 מקומות. פניתי לוועד המקומי, פניתי, שום דבר. הוויז בכלל, אני 7, אני קיבלתי רשמית הודעה שאני מספר 7, החזקתי שלט, שילמתי על שלט 7, הוויז לוקח, רק אם אני שמה 12 בוויז הוא מביא אותי לשם. 7 הוא לוקח אותי-

מדברים ביחד- לא ברור.

רעות חזן- ע. מזכ"ל: אורלי, הם אישרו פעם באיזה שהוא שלב של החיים, מפה עם המספור. אז צריך לשלוף את הדבר הזה ולראות מה המספורים.

צילי סלע: אבל זה בדיוק העניין, זה מה שאני חושבת רק שנייה. אני חושבת שיש כאן בלגן בין מספרי נחלות לבין מספרי-

רעות חזן- ע. מזכ"ל: לא, לא, לא, מספור רחובות.

תמנה שמאלי: אצלנו עשו פרויקט, לקחו על זה שתי חברות ועד וממש עברו בית בית, גם מספרו. הנחלה היא נגיד 6 והבית ששוכר בנחלה, 6א וככה מספרו את הכל.

אורלי עמיר: אבל זה לא בסדר רץ.

רעות חזן- ע. מזכ"ל: יש כלל אבל.

מדברים ביחד- לא ברור.

תמנה שמאלי: זה עבודה שאתם צריכים לעשות ואתם מציגים את זה כעובדה.

צילי סלע: למה יש כאן צוות שמטפל ברחובות אבל במספרים של הרחובות-

רעות חזן- ע. מזכ"ל: זה לא צוות, הוועד המקומי מאשר, גם את הרחובות, הוועד המקומי מצביע על זה, בוחר את השמות, מעביר את זה. משרד הפנים שלחו לנו פנייה מסודרת, הם רצו להסדיר את זה בשביל, לטובת ה-

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כי משרד הפנים שאל אותנו על הרחובות.

מדברים ביחד- לא ברור.

צילי סלע: עולה סוגיה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: צילי, עולה סוגיה ואת ... לא צריכה לעשות את זה מכל המועצה שאין בעיה, אין טעם ליצור...

מדברים ביחד- לא ברור.

החלטה

לא צוינה החלטה

החלטה

לא צוינה החלטה

5. ועדת תמיכות 2022

הילה טרייבר [מנכ"ל]: טוב נושא אחרון, וועדת תמיכות. וועדת תמיכות זה בעצם וועדה מקצועית שעדי, רואת חשבון, אישרה. אנחנו מכריזים על מי יכול לקבל תמיכה ביוני שנה שעברה בתקציב זה, פה יש בעצם מי הגיש, זה פחות או יותר מה שבדרך כלל מה שהפועל חוף השרון, והכל בכפוף להשלמת מסמכים. משואה, הפועל חוף השרון, פשוט שהיה צריך לאשר את זה עד סוף יוני. את הנושא של בריאות, הגישו שתי עמותות, גם סאנרייז וגם עוד איזה עמותה אבל מכיוון שבנושא של בריאות כללנו רק תמיכה עקיפה ולא תמיכה תקציבית, אנחנו לא יכולים לאשר להם בכלל. אם אתם רואים לדחות את בקשת עמדה, עמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל. המועצה לא כללה בתקציבי התמיכה הכספית לתחום זה, אלא רק תמיכה עקיפה על ידי מתן שימוש במבני חינוך במועצה. בסאנרייז נותנים רק מבני חינוך. זה כאילו שימוש במבני חינוך בהיקף של 50,000. 3 שבועות בבית ספר הם משתמשים במבנים, בכל מקרה זה הפרוטוקול של וועדת תמיכות.

צילי סלע: יש לי שאלה, בקול הקורא שיצא על זה, אז היה כתוב שאנחנו נותנים שווי שימוש נכון.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן.

צילי סלע: אבל יש כאן עמותות שאנחנו כן נותנים כסף, אז היה הסתייגות על 2?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: כן, היה כתוב בנושא בריאות, היה כתוב התמיכה עקיפה בשימוש ובשני התחומים האחרים, היה כתוב בכסף.

צילי סלע: אם יום אחד יפנו להפועל תל אביב?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אם יש להם פה מספיק תושבים, הם צריכים לעמוד בקריטריונים של שימוש, שהפעילות מתבצעת בחופש הרוב ושהתושבים במצב של חופש ארוך ואם הם יבואו. שוב, לכל חלק בתמיכה יש קריטריונים משלה.

אורלי עמיר: למה לאשר לפני שממציאים את המסמכים שמראים שהם עומדים בקריטריונים?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: תראי, יש לנו אפשרות לאשר את זה עד יוני. הם עומדים בקריטריונים, חסר להם עוד כל מיני מסמכים קטנים אז אנחנו לא על זה נפיל אותם, כי אנחנו לא נפיל אותם. שום דבר הוא לא משהו שאת לא בגללו, לא יכולה לאשר את התמיכה, כאילו לא רואת חשבון עוצרת את זה וזה. פה חסר חתימה של זה, פה חסר חתימה של זה, רודפים אחריהם הרבה זמן.

שוקי ארליך: יש גם דברים, עד שאתה לא מקבל את האישור אתה לא יכול להביא, יש פה עניין, זה טבעי לגמרי שלאפשר בכפוף לקבלת כל ה-

אורלי עמיר: נניח שהם לא ימציאו את המסמכים? אז אפשר לתת את זה למישהו אחר?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: לא, זה לא משנה, זה לא משנה, היה זמן להגיש את התמיכות, זה היה תאריך מסוים, גם אם לא זה, הם לא יקבלו את הכסף אבל הם לא, זה לא יעבור למישהו אחר.

שרון רותם: אישרנו בשנה שעברה, לקראת השנה הזאת. תחשבי שזה עובר כספים, זה צריך לרדת לאישור.

שוקי ארליך: אם לא יקבלו את זה, הם לא ישקיעו את העבודה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: זה עמותות שנותנות פה שירות, בואי זה לא איזה...

תמנה שמאלי: זה עמותות שמורכבות ממתנדבים בעיקר.

שוקי ארליך: אורלי, אם הם לא מקבלים את זה, למה שהם ישקיעו את כל הזמן בלהכין את המסמכים, יש פה קאץ' מסוים.

אורלי עמיר: לא, אבל כולם כן ממציאים ואחרי זה נותנים להם, פה המקרה שחסרים מסמכים אז-

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אני הקראתי לאלי מה היה, אתם אמרתם הביאו נושאים.

אורלי עמיר: איפה וועדת הנהלה, למה היא לא מתכנסת? אמרנו שוועדת הנהלה-

מדברים ביחד- לא ברור.

אורלי עמיר: למה וועדת הנהלה לא מתכנסת? כבר חצי שנה.

מדברים ביחד- לא ברור.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: היו 4 נושאים, שלחנו פרוטוקול. אמרתם אנחנו מכינים את הרקע של זה, כי אמרתי להם אני צריכה להכין משהו, יש הקלטה. יש נושאים אבל הייתה הכנה של הדבר הזה ואמרתם אנחנו מכינים את החומר, שאלתי עוד אני צריכה לעשות משהו, אמרו לא.

אורלי עמיר: תפתחו את הפרוטוקולים, ההחלטה הייתה שבוועדת הנהלה יעלו את הנושאים, ידונו ואז יביאו את זה למליאה לדיונים עקרוניים. אבל אין וועדת הנהלה.

הילה טרייבר [מנכ"ל]: אין בעיה, אנחנו נכנס וועדת הנהלה. וועדת ההנהלה, הנושא יהיה נושא שלכם, דיון עקרוני. כדי שאני אכתוב וועדת הנהלה, להנהלה צריך לשלוח חומר. השאלה היא מי מביא את החומר לשלוח להנהלה?

מדברים ביחד- לא ברור.

אורלי עמיר: מתי תהיה ישיבת וועדת הנהלה?

הילה טרייבר [מנכ"ל]: ב- 3.7. לפני ה- 3.7. כי יש מליאה ב- 3.7, לפני זה.

מדברים ביחד- לא ברור.

צילי סלע: אם יש למישהו נושא ספציפי-

מדברים ביחד- לא ברור.

אלי ברכה [ראש המועצה]: אני אתחיל מה- למעלה, יש לנו מחלוקת גדולה מאוד עם משרד התחבורה, ברמה של מלחמה כמעט עם משרד התחבורה. זה התחיל מסיפור אודים, הכניסה לאודים, כביש 2 אני מדבר, מהיציאה מכביש 2, הם רצו, רוצים עדיין לסדר את גשר הולכי הרגל בין אודים לבין פולג. מכירים את הגשר הזה? ויש שם נושא של ניקוז. כל שכונת פולג מנוקזת מתחת לכביש 2 לכיוון אודים, מקיפים את אודים ואחר כך באים מדרום לאודים לנחל. במקום את פולג לנקז ישר לנחל, זה בדיוק 100 מ' מהים, אז עושים סיבוב שלם והפחד שלנו היה זה שיציף את אודים ורצינו שהיציאה הזאת מאודים או הכניסה לאודים מכביש 2, היא מאוד מסוכנת, היא מאוד מפחידה, צריך לסדר אותה. הסתבר שהם, לא היה בכלל קיר אקוסטי היה, לא רצו לעשות קיר אקוסטי אמרו זה בסיס של נתונים או אמרו אוקיי קיר אקוסטי תתנו אם יוכח שיש רעש, אבל הנושא של הניקוז הפך להיות מלחמת עולם. זה נתיבי איילון, משרד התחבורה הוריד את נתיבי איילון, נתיבי איילון רוצה לעשות את הגשר. הגשנו תנאים לגבי הגשר, הגשנו תנאים לגבי ההסדרה של ההצפה של אודים. כבר הייתה הצפה בעבר של אודים, אז אמרו לנו לא אתם תיקחו אחריות, הם ייקחו אחריות, התחילה מריבה של אחריות, אמרנו אנחנו בטוח לא לוקחים אחריות, לא להתקנה ולא לתחזוקה ואז רשות ניקוז אמרה שגם היא לא לוקחת אחריות ומשמה נוצרה חגיגה שלמה. אני קופץ מהר קדימה אחר כך אני אחזור לאמצע. הסתבר שגשר פולג, הוא גשר לא יציב לקראת קריסה.

מדברים ביחד- לא ברור.

דוברת: אורלי, אני מציעה לך שבועיים את פה כאילו מתעלפת מהדברים שאת מגלה, כאילו אין גבול.

מדברים ביחד- לא ברור.

אלי ברכה [ראש המועצה]: ככה, ההסבר שלי התחיל בגשר להולכי רגל. עכשיו, הסתבר, אני אמרתי רצתי מהר קדימה, באמצע עוד יש מלחמה שלמה, רץ מהר קדימה. מסתבר שעכשיו התגלה שהגשר של הפולג, מאיקאה לשכונת פולג, להולכי רגל, הוא צפונה על הגשר של הולכי הרגל.

מדברים ביחד- לא ברור.

אלי ברכה [ראש המועצה]: נכון, 553, הגשר הזה לקראת קריסה, יש בו סדקים, הוא לקראת קריסה. לא יודע בן כמה הוא. בקיצור מנהלת נתיבי איילון, שיחה שלמה עם נתניה פולג, אלי סוגרים אותו, משאירים חצי פתוח, שיח שלם שאתם מבינים שהוא לוקח זמן והחליטו לחזק חצי, צד אחד שלו ולהשאיר רק מסלול אחד לכיוון אחד או שני נתיבים ואז לחזק את החצי השני. סיפור של חצי שנה, כמו שאנחנו יודעים חצי שנה בארץ עם דבק בחודשים כפולים ואז השנה. עכשיו מה הסתבר, למה זה הטריף אותי? כי אנחנו בעקיפין שמענו על זה לפני שבוע או שבועיים מאיזה תושב ששמע מתושב שהגיע אלינו. עכשיו כל המסלול ברגע שמשפצים את הגשר, שאתה בא מדרום מכביש החוף ורוצה לפנות ימינה, הימינה הזה סגור אז הולכים לעבור דרך אודים. לא אמרו את זה, אמרו נעשה שם איזה פרסה, נעשה איזה משהו. אמרנו לא, תגידו אתם ירדתם מהפסים, כל עם ישראל יעבור דרך אודים? עוד מלחמת עולם אז אנחנו מתחילים במלחמה הקטנה, הגענו למלחמה גדולה. באמצע בעקבות הסנקציות והכעסים שלהם על הגשר להולכי רגל, הגשר הקטן ששם זה באמת היה מלחמה קטנה והניקוז. אנחנו עובדים מול נתיבי איילון על כביש השירות המזרחי ואז נתיבי איילון, בשביל להעניש אותנו, אמרו לנו אנחנו מתנגדים לכביש השירות המזרחי.

מדברים ביחד- לא ברור.

אורלי עמיר: מה קשור לנתיבי איילון, למה יש say שם?

אלי ברכה [ראש המועצה]: הם קיבלו לטפל בתחומים האלה.

אורלי עמיר: בכביש הזה?

אלי ברכה [ראש המועצה]: זה משרד התחבורה ומשרד תחבורה נותן לנתיבי איילון לעשות כקבלן מבצע שלו ונתיבי איילון בשביל להעניש אותנו, החליטו לשים התנגדות.

אורלי עמיר: אבל איזה say יש להם כמתנגדים?

אלי ברכה [ראש המועצה]: אם הם מתנגדים, משרד התחבורה מתנגד כן. הם מחזיקים את כביש 2 וכביש 2 זה תחום דרך, וזה כן בתחום הדרך וזה לא בתחום הדרך וכל מיני סיבות וצריך פיתוח נופי. הרי מה אנחנו אמרנו להם, אמרנו בעזרת משרד התחבורה נביא לכם תב"ע בסיסית שעליה תוכלו להוציא היתרי, לעשות עבודה להוציא תשריט מפורט ושמה תעשו את הניקוזים ואת הגינון ואת כל מה אתם רוצים, ברמת ההיתר, לא צריך לעשות זה עכשיו, עכשיו זה רק תב"ע. בקיצור, הם הגישו התנגדות. אנחנו איתם במשא ומתן, אומרים למה, איך אתם מעיזים להגיש התנגדות? אני, האוזניים שלי בשיחה אחרת, מתקשרת אליי אורלי הדס על שבילי האופניים, כן, אומרת יש שם איזה בחורצ'יק שהשם שלו רשום לי פה, לא זוכר אותו כרגע, במשרד התחבורה אני קופץ לזה, הוא מבטל לה פגישה לשבילי האופניים. עכשיו שבילי האופניים, כל הכבישים האלה זה כבישים לעם ישראל, זה לא כביש לבצרה. זה כל עם ישראל משתמש בו, שבילי האופניים שאמורים להביא מפולג למתחם התחבורה, הם לא מתחברים. אז הגשנו בקשה לחבר כדי שעם ישראל יוכל להגיע. אז אומר לי, תקשיב אתם מתנגדים באודים, אתה לא אני מוציא אותך משבילי האופניים, אתם לא תהיו בקולות הקוראים של שבילי אופניים. אני אומר לו אתה שומע מה אתה אומר, אתה מתנה דבר בדבר, מה הקשר בין דבר אחד לדבר שני? הגעתי לסמנכ"ל במשרד התחבורה שאני בקשר איתו, שסייר איתנו ודיברנו איתו גם על כפר נטר ועל הפסים ועל הכל. אומר לי, מה אני אחראי על מה שכל אחד מדבר, אני לא אחראי על מה שכל אחד מדבר. לפני שבוע אותו אחד, אותו בחור, או שבוע שבועיים, הבחורצ'יק של שבילי האופניים כתב לאורלי הדס, תודיעי לבוס שלך אתם לא תשתפו בשום זה. אנחנו במלחמת עולם איתם. אמרנו להם אתם מבינים שאתם משתגעים כי ... בידיים שלנו, המחלף הזה שאתם בונים אותו ליד ארסוף בידיים שלנו, את הנשמה אנחנו יכולים להוציא לכם ולא, אמרו נשלח לכם מכתב סיכום. שלחו מכתב סיכום המועצה עם החתימה על המכתב תבטל את כל ההתנגדות שלה, תוציא היתר לגשר להולכי רגל באודים, כן ואנחנו נשקול את כל הדברים. אמרתי להם זה לא הסכם, זה בדיחה. אז הוצאנו להם מכתב שהם יעשו א' ו- ב' ו- ג' ו- ד' והמועצה תעשה גם כן וכל הצדדים מתחייבים לעשות את כל מה שזה. הם לא רוצים לחתום ואמרנו שגם משרד התחבורה יחתום כי גם משרד התחבורה, גם משרד התחבורה וגם נתיבי איילון ועכשיו צירפנו את נתיבי ישראל, כי גם הם הגישו התנגדות לזה. אמרו לא, אמרנו לא שלא יהיה, אנחנו נמשיך להיפגש. לנו לא בוער שום דבר ואז היום קיבלתי טלפון שהאחראי על כל המערכת התקשר, רוצה לדבר איתי. אז חזרתי אליו, רוצה פגישה, אמרנו בוא נדבר קודם על מה אנחנו הולכים להיפגש כי אנחנו לא רואים שום תזוזה מכם, להפך אתם הולכים ומגזימים. הקטע שהם הולכים לסגור את הגשר לרכבים בפולג ומנהלים שיח ומשא ומתן עם פולג ומתעלמים מאודים ומחוף השרון, אותי משגע, אני לא יכול לסבול את זה, זה פשוט לא לעניין. מחר קבענו שמחר נדבר ונראה, אז מחר נעדכן.

החלטה

לא צוינה החלטה

החלטה

לא צוינה החלטה

-המליאה ננעלה-

בברכה,

______________________

______________________

מר אלי ברכה

ראש המועצה

גב' הילה טרייבר

מנכ"לית המועצה